בלאדי מרי והמלכה הבתולה / סיפורן הנוגע ללב של המלכה מרי הראשונה והמלכה אליזבת הראשונה

בראשית שנות החמישים של המאה ה-16, ישבה על כס המלוכה האנגלי המלכה מרי הראשונה לבית טיודור (Mary I of England), בתו הבכורה של המלך הנרי השמיני אשר זכתה בכתר אחרי פטירת אחיה החורג הצעיר המלך אדוארד השישי. 

כמו כל מלכה לפניה, נדרשה גם המלכה מרי להינשא כדי ללדת יורש עצר. בן דודה, הקיסר קארל החמישי כתב כי היא זקוקה לבעל כדי:

"לקבל עזרה במלאכת השלטון, ועזרה בעניינים שאינם בתחומי היכולת של גברת".

מרי סירבה להתרגש לנוכח עצות שוביניסטיות אלה, אך כיוון שהייתה קתולית אדוקה ששלטה על מדינה שאזרחיה נטו לדת הפרוטסטנטית היא ידעה שעליה להתחתן כדי להביא לעולם יורש עצר קתולי שימשיך את דרכה.

רבים מנתיניה רצו שתינשא לאזרח אנגלי כדי לא למצוא עצמם תחת שלטון של נסיך או מלך זר. אך מרי לא יכלה לקבל זאת, שכן כיצד ייתכן שהיא – מלכת אנגליה – תינשא לאחד מנתיניה?

היא האמינה שתוכל לשמור על מעמדה ועל סמכויותיה רק אם תינשא לגבר שמעמדו יהיה מלכותי ושווה לשלה. 

תחילה רצתה להינשא לבן דודה והתומך הגדול שלה – הקיסר קארל החמישי (Charles V, Holy Roman Emperor) עצמו. אך הוא היה כבר בן 52, חולה וחסר יכולת תנועה ולא רצה להינשא שוב. במקומו, נבחר בנו – פיליפ (Felipe II de España) – שמלך כבר על ספרד בשמו של אביו הגדול, ומרי החליטה להתחייב לשידוך זה בניגוד לעצת יועציה. 

זו, כנראה, תהיה הטעות הגדולה ביותר שלה בתקופת מלכותה.

המלכה מרי הראשונה ופיליפ מלך ספרד

ניסיון מרד ראשון

כריתת הברית עם ספרד הקתולית שבה פעלה במרץ האינקוויזיציה הספרדית הייתה אולי צורך אסטרטגי של מרי, אך עבור אזרחי אנגליה החופשיים שרובם ככולם היו פרוטסטנטיים היה זה צעד מחריד אשר סימן עבורם עתיד שחור.

אזרחי אנגליה הגיבו בכעס ובזעם ובפברואר 1554 צעדו 3,000 גברים לכיוון לונדון כדי להדיח את המלכה מרי ולהכתיר במקומה, בפעם השנייה, את בת דודתה ג'יין גריי או את אחותה החורגת אליזבת שהיו פרוטסטנטיות שתיהן.

כפי שעשתה שנים לפני כן בפנותה למועצת האצילים, השתמשה המלכה מרי בכישוריה האימהיים והנשיים, הראתה להמונים את טבעת ההכתרה שלה עד ידה, ואמרה:

"אם נסיכה ומושלת יכולה בטבעיות ובכנות לאהוב את נתיניה כפי שהאם אוהבת את ילדיה, היו בטוחים שאני, גבירתכם ואדוניתכם, אוהבת אתכם ומעדיפה אתכם באותה כנות ובאותה עדינות".

הפנייה האימהית אל הציבור הלונדוני פעלה כמו קסם ועד אור הבוקר התפוררו מרכזי המרד כלא היו. כעת נאלצה המלכה מרי להסכים בחוסר רצון עם יועציה כי יש להיפטר סופית מג'יין גריי המסכנה ולהוציא אותה להורג.

כתגובה למרד, שאותו החשיבה המלכה כמרד דתי נגד הקתוליות, היא החילה מחדש בנובמבר 1554 את חוקי הכפירה האינקוויזיציוניים ובארבע השנים הבאות כמעט 280 אנגלים פרוטסטנטים הועלו על המוקד ונשרפו חיים.

הייתה זו המלכה הראשונה שהעלתה אזרחים אנגליים על המוקד. בשל תקופת שלטונה זו זכתה לכינוי הגנאי הידוע – בלאדי מרי.

הוצאתה להורג של ג'יין גריי, אחותה של המלכה

הסדרי הנישואים עם פיליפ מלך ספרד

למרות חששם המתמיד של אזרחי אנגליה מפני הנסיך פיליפ הספרדי, התקיים טקס הנישואין כמתוכנן ב-25 ליולי 1554 ברוב פאר והדר.

פיליפ היה צעיר נאה ונמרץ בן 27. המלכה הייתה מבוגרת ממנו ב-11 שנה והחתן הצעיר חש כלפיה דחייה ותיאר אותה כזקנה מכוערת וחסרת גבות. כפי שהעידו הנוכחים בחתונה - הדאגה והחרדה מפני העתיד היו ניכרים על פניה של המלכה בזמן החתונה.

כעת ניצבה אנגליה בפני בעיה כפולה – מלכה קתולית אכזרית המתעקשת לשלוט מכוח זכותה שלה, הנשואה למלך זר המפקד על אחד הצבאות החזקים באירופה אשר עלול, אם ירגיש מאוים, להפנות אותו כנגד אזרחי אנגליה עצמם.  

כגודל הציפייה ליורש עצר כך גודל האכזבה

בנובמבר 1554 צהלה הממלכה לשמע הבשורה שהמלכה מרי בהריון ויורש עצר צפוי להיוולד. באפריל 1555 הגיעו ללונדון השמועות שהמלכה ילדה ואזרחי העיר פרצו בחגיגות שמחה. 

אך השמחה הייתה מוקדמת, כיוון שהתברר שהיה זה הריון מדומה – טרגדיה איומה עבור המלכה מרי ואכזבה עצומה לנתיניה.

בתחילת 1558 שוב בישרה מרי לאנשי חצרה כי היא בהריון מתקדם ואף ציינה שהפעם המתינה זמן רב לפני שבישרה להם כדי להיות בטוחה בעצמה, אך גם הפעם – שוב התברר שהיה זה הריון מדומה.

הפעם הבינו כבר המלכה ואזרחי אנגליה גם יחד כי אל להם לצפות ליורש עצר ממלכתם המסכנה.

יורשת העצר הבאה בתור הייתה אליזבת (Elizabeth I of England), אחותה החורגת של מרי, שהייתה פרוטסטנטית נלהבת, אך כעת, משהתברר למלכה מרי שלא תזכה להחזיק בידיה יורש עצר בשר ודם אשר ימשיך את מורשתה הקתולית, החליטה להתרכז בדבר אחד בלבד – ביסוס הדת הקתולית באנגליה בכל מחיר. היא החליטה למחות כל זכר לאמונה הפרוטסטנטית עצמה, כמו גם לכל ביטוייה המעשיים.

המלכה הבתולה אליזבת הראשונה

בקיץ 1558 אחזה מגיפת שפעת קטלנית בלונדון. בין החולים, הייתה גם המלכה מרי. 

בתחילת נובמבר, בלית ברירה ובעוד היא מאבדת את הכרתה ושבה אליה לסירוגין, הכירה מרי באחותה אליזבת כיורשת העצר הבאה. 

ב-17 לנובמבר 1558, מתה המלכה מרי. חודשיים לאחר מכן, בינואר 1559, הוכתרה אליזבת בטקס רב רושם כאשר היא עוטה גלימת משי וזהב. 

אחרי שלטונה הרצחני של מרי, התקבלה כעת אליזבת ע"י אזרחי לונדון בתרועות חצוצרה, שאגות שמחה וריקודים המוניים ברחובות. 

אך בעיה אחת הייתה משותפת לאליזבת ולמרי...שתיהן לא היו נשואות כאשר הוכתרו, וכעת גם אליזבת נדרשה להינשא בהקדם האפשרי כדי ללדת יורש עצר.

המלכה הבתולה הראשונה בתולדות אנגליה

המלכה הצעירה אליזבת לא הייתה מוכנה להישמע לתכתיבי החברה.

תוך מספר שבועות היו כבר אנשי חצרה, השגרירים הזרים והנסיכים שהוצגו בפניה מבולבלים ונבוכים כיוון שלא הבינו מה בדעתה לעשות ולמי, אם בכלל, היא מעוניינת להינשא.

בפברואר 1559 הופיעה אליזבת בפני בית הנבחרים, ולתדהמת כולם אמרה כי:

"אם אנשא אי פעם, יהיה זה רק לבעל שישמור על הממלכה כפי שאשמור עליה אני עצמי, אם אני לא אספק יורש לכתר האנגלי, אני בטוחה שאלוהים יעשה זאת.
בסופו של דבר, מבחינתי יהיה זה מספיק אם המצבה שתוצב על קברי תכריז שהמלכה, לאחר ששלטה בתקופה כשלנו, חיה וגם מתה כבתולה."

זו הייתה הצהרה יוצאת דופן בכל קנה מידה.

אף מלך, בוודאי לא מלכה, לא הציעו מעולם להישאר ברווקותם מבלי לנסות ולהביא לעולם יורש עצר. 

כיוון שהייתה רק בת 25, איש לא האמין שהיא אכן מתכוונת לכך ברצינות, אך עקשנותה של אליזבת הפתיעה את כולם. בזה אחר זה התייאשו המחזרים שלה, ובראשם פיליפ מספרד.

המלכה הבתולה - מופת של עוצמה נשית בעולם שנשלט ע"י גברים

גדולתה של המלכה הבתולה

במקום להיקלע, כמו המלכות שלפניה, למלכודת הנישואין וההריון, החליטה אליזבת להתמקד בהשכנת שלום וסדר בארצה, ובהסדרת יחסי הדמים בין הקתולים והפרוטסטנטים באנגליה באמצעות יצירת גרסה מתוקנת ומרוככת של הדת הפרוטסטנטית תחת קורת הגג של הכנסייה האנגליקנית.

ככל שהשנים חלפו גילו אזרחי אנגליה שסבלנותה ופשרנותה של המלכה כמעט בכל נושא הן יתרון שלטוני אדיר, אך בנושא אחד לא הייתה מוכנה להתפשר – היא שמרה בקנאות על רווקותה, וסירבה לכל הצעות הנישואין.

כך יצרה לעצמה מעמד חדש אשר כמוהו לא היה לפניו – המלכה הבתולה אשר ראתה עצמה נשואה אך ורק לגורם אחד – לאזרחי אנגליה. 

החלטה אמיצה זו הפכה, בסופו של דבר, למקור ביטחון, שלווה ושלום לממלכה האנגלית כולה וסייעה למלכה להיכנס אל ספרי ההיסטוריה כמי שייצבה את מצבה של האימפריה אחרי עשרות שנים של מלחמות ותהפוכות.