יום רביעי, 15 באוגוסט 2018

דרוש בירושלים: מקום למיליון עולי רגל לחג סוכות הקרוב



בשנת 60 לספירה לערך, ביקש נירון קיסר רומא לדעת כמה עולי רגל מגיעים לירושלים בשלושת הרגלים. התחשיב שהוגש לו, הגיע לכדי מספר מדהים של 2.5 מיליון (!) עולי רגל יהודים לירושלים, שבשגרה גרו בה כמאה אלף איש בלבד. היום מקובל להניח כי המספר האמיתי נע סביב כמה מאות אלפים – וזה עדיין מספר מדהים.

עולי הרגל הגיעו מכל רחבי העולם היהודי של אז: מאפריקה, ממצרים, מעבר הירדן, מבבל, סוריה, יוון, ספרד, איטליה ובעצם – מכל מקום שבו חיו יהודים על פני כדור הארץ.

נסו לדמיין את זה – מאות אלפי אנשים (ואולי יותר?), בשיירות בלתי נגמרות, מצפון ומדרום, ממזרח וממערב – כולם בדרך לירושלים. 

הם דיברו בשפות שונות (עברית, ארמית, יוונית, לטינית), לבשו בגדים שונים, חצו את הים ואת המדבר, ולכולם מטרה אחת – לקיים את מצוות העלייה לרגל לפחות פעם אחת בחיים, לראות לפחות פעם אחת את בית המקדש המפואר שבירושלים.

ואיפה התרחצו, אכלו, וישנו כולם?

כתובת תיאודוטוס הכהן שנמצאה בשנת 1913 בחפירות עיר דוד, מגלה לנו שבני ירושלים המקומיים (שחלקם כבר אימצו לעצמם שמות יווניים או רומיים כתיאודוטוס הנ"ל), בנו בעיר וסביבה אכסניות ובהן מיטות, מתקני מים ומקוואות, כדי לארח את כמות האנשים העצומה הזו בנוחות ולאפשר להם להתארגן לביקור בבית המקדש. וכך חקק באבן תיאודוטוס הכהן:
"תאודוטוס בן וטנוס כהן וראש בית הכנסת....בנה את בית הכנסת לשם קריאת תורה ולימוד מצוות,ואת האכסניה והחדרים ומתקני המים לשם הארחת הנצרכים מן הניכר..."

ואיך אנחנו יודעים שזה עשה את העבודה? כי -

"מעולם לא אמר אדם לחברו לא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושלים, 
                              מעולם לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים" 
(אבות דר' נתן).


כתובת תיאודוטוס הכהן

אין תגובות:

פרסום תגובה