אהבתה של קליאופטרה / חייה ומותה של קליאופטרה כובשת הלבבות

כאשר מת אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפני הספירה והוא בן 33 בלבד, נלחמו הגנרלים היוונים (הדיאדוכים) אלה באלה, עד שבסופו של דבר חילקו ביניהם את האימפריה. 
סלווקוס הפך למלך סוריה וארץ ישראל, תלמי הפך למלך מצרים וייסד בה את שושלת תלמי ששלטה במצרים כ-220 שנים.

הכסף קונה הכל

כאשר תם העידן היווני והאימפריה הרומית החלה להתפשט באגן הים התיכון, לטשו כל מצביאיה הגדולים את עיניהם אל עבר מצרים שאותה ראו כאסם תבואה פוטנציאלי עבור האימפריה הרומית.

כדי לזכות בתמיכתה של רומא ולשמור על תפקידו כמלך האימפריה המצרית, נהג המלך תלמי ה-12 אאולטס ('החלילן') לשחד את הקונסולים הרומיים.

בשנת 59 לפני הספירה הפליג לרומא ושיחד את הקונסול הרומאי יוליוס קיסר בסכום שווה ערך ל-77 טון זהב טהור. כאשר חש המלך תלמי שתמיכת רומא נחלשת, הפליג שוב לרומא ושוב שיחד את הקונסולים הרומיים, הפעם בסכום בלתי נתפס השווה ערך ל-129 טון זהב.

לפני מותו ציווה תלמי ה-12 שבתו השנייה – קליאופטרה – תירש אותו ותשלוט במצרים יחד עם בנו תלמי ה-13, אך כשזה האחרון טבע כאשר ניסה להימלט בסיומו של קרב חסר סיכוי מול צבאו של יוליוס קיסר - נותרה קליאופטרה שליטה יחידה על מצרים העצומה והעשירה.

קליאופטרה, כמה אגדות נקשרו בשמך

אהבתו של יוליוס קיסר

קליאופטרה השביעית הייתה בת 18 כאשר הפכה למלכה בשנת 51 לפני הספירה. לפי כל תיאורי התקופה ודיוקנאות המטבעות היא לא הייתה יפה באופן מיוחד, אך עם זאת הייתה חושנית וכריזמטית בצורה יוצאת דופן.

בשנים 48 ו-47 לפני הספירה, היה זקוק יוליוס קיסר לכסף רב כדי לממן את תכניותיו הצבאיות והפוליטיות. לקליאופטרה השביעית, אז בת 22, הייתה כמות כמעט בלתי נגמרת של כסף, אך היא הייתה זקוקה לפטרון צבאי כדי לבצר את שלטונה.

על פי ההלכה המצרית, נישאה קליאופטרה לאחיה הצעיר שהיה עדיין בחיים, תלמי ה-14, שהיה צעיר ממנה בעשר שנים.

בשנת 47 לפני הספירה ביקשה קליאופטרה להתקבל אצל יוליוס קיסר ששהה באלכסנדריה, אך הוא סירב באותה עת לקבל אורחים.

באקט משעשע ונועז, ציוותה קליאופטרה על משרתיה להסתיר אותה בתוך שטיח מגולגל וכאשר הוכנסה (עם השטיח) לתוך חדרו של קיסר, התגלגלה ויצאה מתוך השטיח לקול צחוקו המופתע של קיסר והוא התאהב בה מיד.

כפי הנראה, הם לא הספיקו לבלות יחד יותר משבועיים, אך זה הספיק כדי שתשעה חודשים לאחר מכן קליאופטרה תלד את בנה הבכור, תלמי ה-15, בנו של יוליוס קיסר אשר שמו הרשמי היה...קיסריון.

יוליוס קיסר מעניק לקליאופטרה את כתר מצרים

מרקוס אנטוניוס מתאהב בקליאופטרה

אחרי רצח קיסר ב-15 למרץ 44 לפני הספירה, הפך המפקד העליון של הצבא, מרקוס אנטוניוס, לאיש החזק ברומא.

הוא קיבל לשליטתו את המזרח הקרוב כולו, והציב לעצמו מטרה שאפתנית ויקרה – לכבוש מחדש את פרס כפי שעשה אלכסנדר הגדול, ולשם כך היה זקוק לכמויות גדולות של כסף וזהב.

הוא ביקש ממלכת מצרים, קליאופטרה, שאותה כבר הכיר, לפגוש אותו בעיר טרסוס שבאסיה הקטנה וברגע שנפגשו התאהב בה עד כדי כך שאנשי דורו אמרו כי "הפך לליצנה של אישה קלת דעת".

הוא ביטל באופן זמני את צאתו למלחמה נגד פרס, ותאוותו לקליאופטרה שכנעה אותו לחזור יחד איתה למצרים. הימים הפכו לשבועות, והשבועות לחודשים, ואהבתו של הגנרל הרומי מרקוס אנטוניוס לקליאופטרה הביאה אותו להתנכר לרומאיותו. הוא החל לסגל לעצמו עוד ועוד מנהגים מצריים-יווניים, עד שההיסטוריון קיקרו תיאר אותו כ-"שיכור מופקר".

על מנת לבחון את נאמנותו של מרקוס אנטוניוס לארצו ולאישתו, שלח אליו המצביא אוקטביאנוס את אישתו הנטושה – אוקטביאנה. 

הוא קיבל את פניה אך החזיר אותה מיד לרומא כלעומת שבאה, ולאחר מכן נשא באופן רשמי את קליאופטרה לאישה.

היה זה עלבון צורב לא רק לאוקטביאנה, אלא לצמרת הפיקוד והאצולה הרומית כולה.

בשנת 35 לפני הספירה יצא מחדש מרקוס למסע מלחמה לכיבוש פרס, אך נכשל כישלון חרוץ. את המימון למסע המלחמה סיפקה ביד נדיבה קליאופטרה.

להפתעת כולם, החליטו מרקוס וקליאופטרה כי המלחמה הייתה בעצם ניצחון מזהיר...ובשנת 34 חגגו בתהלוכת ניצחון אדירה שבה יכלו כולם לחזות במלך ובמלכה המנצחים, ולצידם קיסריון בנו של יוליוס קיסר.

קליאופטרה ומרקוס אנטוניוס, אהבה ממבט ראשון

מלחמות הירושה של קליאופטרה

מרקוס אנטוניוס הכריז באופן פורמלי כי קיסריון, בנם של קליאופטרה ויוליוס קיסר, הוא היורש הרשמי של כתר מצרים, ובכך השניא עצמו סופית על הגנרל אוקטביאנוס שהיה קרוב משפחתו וראה עצמו כבעל זכות לירושת הכתר.

בטקס רב רושם חילקו מרקוס וקליאופטרה לילדיהם שטחים כבושים של האימפריה הרומית – אלכסנדר הליוס קיבל את ארמניה, אחיו פתולומיוס קיבל שטחים ממערב לנהר הפרת, ואחותם סלנה קיבלה את קירינייקה (לוב של היום).

אוקטביאנוס ניצל זאת עד תום.

תחילה פרסם בחוצות רומא כי מרקוס אנטוניוס, גנרל רומי לשעבר, מחלק לנסיכים זרים שטחים שנכבשו ע"י האימפריה הרומית. לאחר מכן, זייף צוואה בה נכתב כי מרקוס אף מתכוון להעביר את בירת האימפריה הרומית מרומא אל אלכסנדריה.

הסנאט הרומאי ביטל את זכותו של מרקוס להתמנות לקונסול ברומא ולאחר מכן הכריז על יציאה למלחמה נגד אויבת האימפריה הרומאית – קליאופטרה.

בריחתה של קליאופטרה משדה הקרב

קליאופטרה שהתה משך ימים שלמים במטה הצבא של מרקוס אנטוניוס והתערבה ללא הרף במהלכים הצבאיים ובקבלת ההחלטות. 
בסופו של דבר, נפגשו כוחותיהם הימיים של מרקוס וקליאופטרה עם אניות המלחמה של אוקטביאנוס ב-2 בספטמבר בשנת 31 לפני הספירה בקרב אקטיום.

מרקוס וקליאופטרה הפליגו בשתי אניות מלחמה שונות אל הקרב, אשר במהרה התברר כאסון מוחלט עבורם שכן רוב ספינותיהם הושמדו בו.

כאשר הבינה קליאופטרה שמצב כוחותיה בכי רע, פקדה על שישים אניות המלחמה שלה לנטוש באחת את שדה הקרב ולנוס בחזרה אל מצרים. ללא כוחותיה לצידו, המפלה של מרקוס הייתה בלתי נמנעת, והוא נמלט אחריה כמפסיד מושפל. 

קרב אקטיום - אחד הקרבות הימיים הגדולים בהיסטוריה

סופם של מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה

כאשר שבו מרקוס וקליאופטרה משדה הקרב בחזרה אל מצרים, היה ברור להם כי לא יחלוף זמן רב וכוחותיו של אוקטביאנוס יגיעו אחריהם למצרים, ולא יניחו להם עד שיתפסו אותם.

הם קיבלו החלטה משותפת לא לתת לרומיים את התענוג הזה, ואמרו לקרוביהם כי:

"כפי שחיינו עד עתה כפי שאף אחד לא חי, כך נמות עתה כפי שעד עתה איש לא מת".

מרקוס אנטיוניוס תקע את חרבו בחזהו, ורגע לפני שאיבד את הכרתו עוד הספיק לבקש ממנה לכרות ברית שלום עם אוקטביאנוס.

כאשר נחתו הרומאים במצרים, ערך אוקטביאנוס המנצח ביקור נימוסין אצל קליאופטרה המובסת.

כל ניסיונותיה לפתותו בקסמיה נכשלו והיא הבינה שבכוונתו לשבות אותה ואת ילדיה כדי להציגם להמון במצעד הניצחון ברומא. היא הזמינה אצל נערותיה סל של פירות אך ביקשה בסתר שבסל יוטמן גם נחש ארסי.

התאבדותה הייתה שקטה כל כך, עד ששומרי חדרה לא ידעו שמלכתם כבר איננה.

כאשר הגיעו שליחיו של אוקטביאנוס לאסור את קליאופטרה, מצאו אותה שוכבת מתה במיטתה, לבושה בבגדי המלכות שלה, עם הכתר לראשה ושרביט המלכות בידה.  על פי צוואתה, נקברה לצידו של אהובה מרקוס אנטוניוס.

ההיסטוריון דיוקסיוס כתב עליה כי:

"היא כבשה את שני הרומאים הגדולים ביותר של זמנה, ובגלל רומאי שלישי נטשה את עולם החיים"

התאבדותה של קליאופטרה, סלסלת הפירות והנחש