היד שמנענעת את עריסת המלכים / סיפורה של אלנור מאקוויטניה

בדברי הימים של ההיסטוריה הכתובה היא זכורה כמלכת הרומנטיקה והאבירות הטרובדורית. מעטים זוכרים שבראש ובראשונה היא הייתה פוליטיקאית עוצמתית שהאמינה בעצמאותה וביכולתה להיות אחראית לגורלה ונאלצה להיאבק ולהילחם כדי לזכות בכס המלוכה.

אלנור שנועדה לגדולות

ילדותה של אלנור (Eleanor of Aquitaine) עברה עליה בעיר פואטיה שבדוכסות אקוויטניה בצרפת, עיר של שירה ורומנטיקה ראוותנית בליבה של דוכסות גדולה ועשירה. כמקובל באותם ימים, בגיל 13 היא נמסרה לנישואין ליורש העצר הצרפתי לואי ה-7 (Louis VII), וכשאביו הקשיש לואי ה-6 מת ימים ספורים אחרי החתונה היא הפכה לפתע בגיל 15 – צעירה ולא מנוסה – למלכת צרפת.

לואי בעלה נשבה ע"י יופייה והיה כרוך אחריה כמו כלבלב, היא לעומת זאת לא העריכה אותו ואמרה שהוא התנהג הרבה יותר כמו נזיר מאשר כמו מלך. תפקידה העיקרי היה ללדת יורש לכס המלוכה. אך חלפו שמונה שנים לפני שהיא ילדה בפעם הראשונה....תינוקת בת.

השנה הייתה 1147, וכשהיא בת 21 בלבד הצטרפו אלנור ובעלה לואי ה-7 למסע הצלב השני. ביוני 1147, ביום חם מאוד, היא עמדה בכנסייה בסן דני שממנה יצא מסע הצלב עד שכמעט התעלפה, אך לא נרתעה ולא נסוגה מפני הקשיים והצטרפה לבעלה במלחמה כנגד הכוחות המוסלמיים על השליטה בארץ הקודש ובירושלים. הם יצאו למסע מסוכן של אלפי ק"מ, בחום, בדרכים רעועות ומול פני חזית הקרבות.

אלנור מאקוויטניה - הנסיכה היפה של תקופתה

תחילתו של שינוי ביחסי הכוחות המלכותיים

באביב 1148, באמצע המסע אל ארץ הקודש, עצרו בני הזוג המלכותיים לחנייה באנטיוכיה שבטורקיה, שם שלט ריימונד מפואטייה, דודה של אלנור. הוא היה נסיך נאה והיא התענגה מחברתו הקרובה עד כדי כך שהואשמה בגילוי עריות עם דודה, מה שהתפרש כבגידה לא רק במלך – אלא גם בממלכה כולה.

כאשר המשיך המלך לואי במסע הצלב, סירבה אלנור להמשיך איתו. במקום זאת, טענה פתאום כי נישואיה כלל אינם תקפים כיוון שלה ולבעלה לואי היה אב משותף לפני ארבעה וחמישה דורות, דבר שהיה אסור על פי חוקי הכנסייה.

לואי סירב לאפשר לה להישאר באנטיוכיה, והיא נאלצה להמשיך עמו במסע בחוסר רצון ובחוסר חשק מופגן, עד שנכשל בשנה שלאחר מכן והמעטים מבין משתתפיו ששרדו – חזרו פצועים ומרוששים לאירופה.

בשנת 1150 ילדה בת נוספת ללואי, אך שנה לאחר מכן נתקלה בגבר שישנה את מהלך חייה – מלך אנגליה, הנרי, בנה של המלכה לשעבר מתילדה, אשר הגיע לפריז לצורך שיחות שלום. הוא היה צעיר ממנה בתשע שנים, כריזמטי ונאה מאוד, בעל שם של חייל ומנהיג אמיץ.

מלכת צרפת שהפכה למלכת אנגליה

בתחילת שנת 1152 שוב התפרצו קשיים בחייהם הזוגיים של אלנור ולואי, והפעם היה זה המלך לואי בעצמו שהחליט לבקש מהכנסייה לבטל את נישואיהם האומללים. בחודש מרץ 1152 הם התגרשו, והיא עזבה בחזרה לעיר ילדותה פואטייה ושמונה שבועות בלבד לאחר מכן כבר נישאה להנרי מלך אנגליה (Henry II of England).

כעת הייתה דוכסות פואטייה העצומה והעשירה חלק מהממלכה האנגלית, אך לצערה גילתה אלנור כי לא פחות משהיא עצמה משפיעה על דעתו ועל מעשיו של בעלה הנרי, משפיעה עליו אמו – המלכה לשעבר מטילדה.

גם בנישואיה אלה מילאה בנאמנות את תפקידה המסורתי של המלכה, וילדה למלך הנרי לא פחות משמונה ילדים – חמישה בנים ושלוש בנות. כעת היו לאנגליה גם יורשי עצר חוקיים שיוכלו לרשת את מקומו של המלך הנרי בבוא העת.

דמותה האמיתית של אלנור

ב-1167, שנה לאחר מותה של המלכה האם מטילדה, הייתה מוכנה אלנור להתחיל בקריירה האמיתית שלה כפי שרצתה. היא יצאה בחזרה אל אקוויטניה לשלוט בשטחיה העצומים בשם הנרי בעלה, שם סוף סוף הייתה לה הזדמנות להפגין את שליטתה ואת סמכותה העצמאית כמלכה.

מירב הסיפורים מן התקופה הזו מתארים את אקוויטניה כבירת האהבה ומעשי הגבורה הרומנטיים, ואת אלנור כשופטת בבתי דין לענייני אהבה. אך הפוליטיקה האמיתית יכולה להדגים את כוחה האמיתי של אלנור ואת כוונותיה המציאותיות.

אלנור אמנם לא יכולה הייתה לטעון לכתר אנגליה בזכות עצמה, אך ילדיה – שהיו בניו של המלך האנגלי הנרי - כן היו זכאים לעשות זאת, והיא עמדה להילחם איתם על הזכות הזו, למרות שאביהם – המלך הנרי – היה עדיין בחיים ומלך בשטחי אנגליה.

המאבק על כס המלוכה האנגלי

כאשר הגיעו שלושת בניה הבוגרים לשנות העשרה שלהם, לא היו יכולים לחכות עוד בסבלנות למותו של אביהם.

בשנת 1173 נמאס לבנה הבכור לחכות ובחסות הליל הוא רכב אל מחנהו הצבאי של לואי מלך צרפת והצטרף לכוחות שפעלו נגד אביו הנרי. 
כאשר זימן אליו הנרי את אלנור והילדים הנותרים, גילה לזעמו שגם הם ערקו מן המחנה האנגלי ונמצאים בדרכם לפריז. הייתה זו הכרזת מרד באופן גלוי כנגד בעלה, מלך אנגליה.

היא החלה לצבור את תמיכתם של האצילים הפרו-צרפתיים שתמיד היו מוכנים להתנגד לשלטונו של המלך הנרי, ובסופו של דבר יצאה בדרכה להתאחד עם בניה בצפון השטחים שבשליטתה, אך מעולם לא הגיעה ליעדה כיוון שנלכדה ע"י כוחותיו של הנרי.

עד הסתיו של 1174 לא נותרה לילדיהם של אלנור והנרי ברירה אלא להתחנן לרחמיו של אביהם, והוא אכן העניק להם את רחמיו וכרת איתם ברית שלום. לאלנור עצמה, לעומת זאת, לא הוענקו רחמיו של בעלה והיא נלקחה לאנגליה כאסירה והואשמה כי היא גרמה לפרוץ מלחמת אזרחים שנמשכה עד למותו של בעלה בגיל 56.

אלנור שומרת הכס עד יומה האחרון

את מקומו של הנרי על כס המלוכה האנגלי יתפוס כעת בנה השני – ריצ'רד לב הארי.

אחרי 15 שנות שבי, כעת הייתה שוב אלנור חופשיה לשלוט וכאשר יצא בנה למסע הצלב השלישי בשנת 1190 היא תפסה את מקומו כשליטה יחידה ובלתי מעורערת, תפקיד שנשאה זמן רב כיוון שריצ'רד נשבה במהלך מסע הצלב ושוחרר רק לאחר זמן תמורת כופר רב ששילמה תמורתו.

כאשר מת ריצ'רד בשנת 1199 מחץ טועה בצרפת, הייתה זו שוב אלנור שדאגה לכך שבנה הצעיר ביותר – ג'ון "בלי ארץ" (Lackland) – יירש את כס המלוכה וימשיך את שושלתה.

אלנור ובניה המלכים - מימין ריצ'רד "לב הארי" ומשמאל ג'ון "בלי ארץ"

כאשר הייתה בת 75 היא סבבה ברחבי אנגליה וצרפת וגמאה במסעותיה מאות קילומטרים כדי לוודא ששלטונו של בנה ג'ון יימשך, אך בסופו של דבר הוכרעה ע"י גילה ותשישותה, ונפטרה בשנת 1204 והיא בת 80. 
למרות שנות הסכסוכים הארוכים עם הנרי בעלה, היא נטמנה לצידו במנזר פונטברו (Fontevraud), שם הם קבורים עד היום זה לצד זה. הספר שהיא אוחזת בידה - מחזה נדיר מאוד לנשים באותה תקופה - מעיד כאלף עדים על השכלתה הרחבה ואופייה המיוחד.
.

Rest in peace - אלנור ובעלה הנרי ה-1