יום ראשון, 5 באוגוסט 2018

סיפורה של הילדה הצרפתייה שהדיחה את מלך אנגליה / על איזבלה מלכת אנגליה



בשנת 1308, נסיכה מלכותית בת 12 מצרפת ושמה איזבלה הפכה להיות מלכת אנגליה כשנישאה למלך אנגליה הצעיר, אדוארד השני.
בזמן חתונתה היא לא הייתה יותר מכלי משחק על מפת הפוליטיקה שבין צרפת ואנגליה, אך לא יחלפו שנים רבות עד שהיא תנסה לעשות שימוש בסמכויותיה ולקחת חלק בחיים המלכותיים המציאותיים, מעשה שבעקבותיו תזכה לכינוי 'הזאבה מצרפת'.

איזבלה מצרפת - מלכה מסורתית או מלכה בזכות עצמה?


מי באמת יושב על כס המלכות – המלכה או גווסטון?

כבר בהופעתה הציבורית הראשונה נאלצה לחלוק את הבמה עם צעיר עדין ויפה תואר בשם פירס גווסטון שנשא את כתר המלך וישב במשתה ההכתרה בסמוך למלך במקומה של אישתו הצעירה. גווסטון היה לבוש בהידור גדול כל כך, עד שנאמר עליו כי "היה דומה יותר לאל מארס, מאשר לבן תמותה רגיל".

איזבלה לא הייתה היחידה ששמה לב כי גווסטון תופס את המקום שאמור היה להיות שמור לה לצד בעלה. בני משפחתה הצרפתיים שבו לארצם בזעם. משוררי התקופה אמרו כי לא הכירו מעודם גבר שאהב כל כך גבר אחר...

מערכת היחסים של המלך אדוארד השני עם גווסטון לא פגעה רק ביחסיו עם המלכה, אלא גם ביחסיו עם אצילי הממלכה - בעלי הקרקעות וגדודי החיילים הנאמנים. האצילים האשימו אותו באובססיה שפיתח כלפי גווסטון, ובסופו של דבר אילצו את המלך להסכים לוותר על השלטון בפועל, להגלות את גווסטון מאנגליה, ולהעניק את ניהול הממלכה בפועל למועצת האצילים עצמה.

איזבלה לא ציפתה לכך כאשר נישאה למלך אנגליה, אך הייתה עדיין צעירה מדי בשביל לנקוט צעדים מעשיים כלשהם.


אדוארד השני מקבל את כתרו בטקס ההכתרה מידי גווסטון


זה שכרה של המלכה ההריונית

באביב 1312 הייתה איזבלה בת 16 ובהריון בפעם הראשונה.
במקום להוקיר אותה על העובדה שהיא עומדת ללדת יורש עצר, גרר אותה המלך אחריו ואחרי גווסטון למסעות בכל רחבי אנגליה כאשר אחריהם רודף צבא של אצילים עוינים בהובלת הרוזן מלנקסטר שהיה נחוש לחסל את גווסטון. כאשר נתפס גווסטון ע"י צבא האצילים, הגיב המלך אדוארד השני בבהלה ובחרדה לחייו של אהובו.

בשלב זה היה ברור כבר כי רק המוות יפריד בין המלך לגווסטון. האצילים דנו את גווסטון למוות, וקצצו את ראשו במשפט ראווה מהיר.

בנובמבר 1312, קצת לפני השעה שש בבוקר, ילדה איזבלה את בנה הבכור – יורש העצר העתידי של אנגליה. כעת החזיקה בידיה את המפתח האולטימטיבי לעוצמתה שלה כמלכת אנגליה.

על פי המסורת, למלכה היה תפקיד של משכינת שלום ומבקשת רחמים מאת בעלה עבור בוגדים שהתחרטו על מעשיהם ואיזבלה סייעה כעת לכרות ברית שלום בין בעלה לבין האצילים שהוציאו להורג את גווסטון, אך בעלה שלא בורך בתבונה רבה מדי, חיבל במהרה במאמציה.

בשנת 1314 הפסיד המלך בקרב באנוקברן ואיבד לחלוטין את השליטה בגבול הסקוטי. כעת לא ניתן היה להגן על גבולות אנגליה ללא עזרת הרוזן מלנקסטר - האיש שרצח את אהובו של המלך, שסירב לעזור למלך החלש והמבוהל. אנגליה נשטפה בכנופיות סקוטיות ונכנסה לאנדרלמוסיה.

אדוארד השני - מרשים בתמונה, במציאות כנראה קצת פחות


בא לשכונה בחור חדש

לפתע, מתוך חצרו של המלך, צץ גבר חדש – יו דספנסר - אשר תפס את מקומה של המלכה במקומו של גווסטון.

בזמן שהמלכה הייתה עסוקה בלהרות וללדת יורשי עצר, עסק דספנסר בלהגדיל את השפעתו על המלך חלש האופי. האצילים התקוממו נגד השפעתו של דספנסר ושוב הייתה זו איזבלה שניסתה להגיע להסכם שביתת נשק בינם ובין בעלה, אך הצלחתה הייתה זמנית.

באוקטובר 1321 הייתה איזבלה באמצע מסע צליינות כאשר עצרה למנוחת לילה מול טירת לידס. הלורד של הטירה שנמנה על האצילים המורדים, סירב לפתוח את שערי הטירה ואיזבלה נשארה מחוצה לה בשדות הקפואים. 
היא זעמה ורתחה מכעס ופקדה על חייליה לפרוץ אל הטירה. תוך דקות, התפתח קרב עקוב מדם בין חייליה לבין השומרים על חומות הטירה. בעצת יועציו שלח המלך כוחות רבים לכבוש את הטירה ולקחת בשבי את בעליה ואת תושביה. בקרבות שהתפתחו לאחר מכן, נתפס ונשבה גם הרוזן מלנקסטר עצמו, וגם ראשו נערף.


היה זה מסר ברור לכל האצילים המורדים מה הדין שצפוי להם כאשר יניח עליהם המלך את ידיו. שלטונו של אדוארד הפך להיות שלטון אימים של כליאה והוצאות להורג, אלא שבמהרה גילתה גם איזבלה עצמה – שעשתה עד כה כל מאמץ אפשרי להיות המלכה המושלמת – כי בעלה עתיד לפנות גם נגדה.


זרעי ההפיכה כנגד המלך

בקיץ 1324 פרץ משבר בין אנגליה וצרפת.

אחיה של איזבלה – לואי העשירי מלך צרפת - איים לכבוש שטחים קטנים שאנגליה החזיקה בדרום צרפת. יועץ הסתרים דספנסר שכנע את המלך אדוארד כי אישתו וילדיה הם נתיני אויב, והם נכלאו תוך שאיזבלה מופרדת מילדיה. איזבלה לקחה שוב את תפקיד משכינת השלום, והציעה לצאת לפריז כדי לנסות להשיג הסכם שביתת נשק מול אחיה. בעלה ומאהבו דספנסר לא חשדו אז בטיב כוונותיה.

ב-9 למרץ 1325 עזבה איזבלה את אנגליה לכיוון צרפת. 
בסיומו של מו"מ מול אחיה היא שכנעה את בעלה אדוארד לשלוח את בנה הבכור – יורש העצר בן ה-12, אדוארד השלישי – אליה לפריז כדי לחתום על הסכם שביתת הנשק עם לואי העשירי. ברגע שהגיע לאדמת צרפת והיה קרוב אליה, היא קיבלה את שעת הכושר שלה חיכתה כדי לפעול וסירבה לחזור – או להחזיר את בנה – אל אדמת אנגליה ואל שלטונו המושחת של אדוארד.

הייתה זו הפעם הראשונה שבה היא התנגדה לבעלה באופן פעיל וגלוי, בהציגה את עצמה באופן מושלם כרעייה הנבגדת, קורבן של הגברים המועדפים בחיי בעלה, וכך כתבה:
"אני חשה שנישואים הם איחוד בין גבר לאישה ומישהו עומד עתה ביני לבין בעלי, ומנסה לנתק את הקשר הזה. אני מכריזה שלא אשוב עד שהפולש הזה יסולק".

אבל...גם למלכה מגיע מאהב

רוג'ר מורטימר, אז בן 38, היה חייל אנגלי מצטיין ומנוסה אשר הצטרף למורדים באדוארד השני בשנת 1321 ונמלט לגלות בצרפת.
תוך שבועות מפגישתו הראשונה עם המלכה הגולה החלו לרחוש שמועות על היחסים האינטימיים ביניהם. כעת, כאשר בנה יורש העצר לצידה ויחד איתם גם אביר לוחם נאמן, החליטה איזבלה למרוד באדוארד באופן גלוי ולנסות להדיח אותו. היא עשתה מעשה לא ייאמן וארגנה בחשאי את נישואי בנה יורש העצר, עם פיליפה - בתו של הרוזן מאנז'ו - שהביאה עמה נדוניה עצומה של חיילים וספינות מלחמה רבות.

ב-22 לספטמבר 1326 הפליגו לאנגליה איזבלה, מורטימר והנסיך יורש העצר אדוארד השלישי בראש מאה ספינות עמוסות חיילים.

תפיסת כס המלוכה האנגלי

לראשונה אחזה איזבלה בנשק נגד בעלה, כאשר המאהב שלה לצידה. במקום להיתקל בהתנגדות והשמצות כפי שחשבו, הם התקבלו בזרועות פתוחות ובאהדה גדולה מצד הציבור, שהמתין סוף סוף ליורש עצר ראוי שיוכל לתפוס את מקומו של המלך החלש והלא מתפקד.

יורש העצר אדוארד השלישי ואמו המלכה איזבלה מתקבלים בטירת אוקספורד באנגליה


כאשר ראו המלך אדוארד ויועצו דספנסר שמסעה של איזבלה בחזרה לשטחי אנגליה כמעט ולא נתקל בהתנגדות, הם נתקפו בפאניקה, ארזו לעצמם שקי זהב ונמלטו על סוסיהם עד שנתפסו. איזבלה לא גילתה כלפי דספנסר כל רחמים. היא ציוותה שהוא ייתלה, קרביו יוצאו מגופו והוא יסורס.

בינואר 1327 במהלך מבריק הוכרז בפרלמנט שהמלך המכהן אדוארד השני איבד את אמון בני עמו, ובמקומו יכהן מעכשיו בנו – הנסיך אדוארד השלישי. כדי להשלים את המהלך אולץ המלך המודח לחתום על כתב התפטרות וכדי להבטיח את המהפך הוא נכלא בטירת ברקלי שבגלוסטרשייר עד למותו בנסיבות שלא הוסברו ולא התבררו עד היום.

סופה העגמומי של הקריירה הנשית המבריקה

תוך ארבעה חודשים בלבד השיגה איזבלה הישגים שלא הועלו על הדעת כמעט בלי לשפוך דם – היא הייתה מלכה, ולבנה הנסיך אדוארד השלישי הובטח כס המלוכה. היא ניהלה את הממלכה ביד רמה ורחבה, כפי שעשו מלכים גברים בתקופתה, מלכה עצמאית ופיקחית בעידן של גברים ששלטו כמעט ללא עוררין.

היא שלטה שלוש שנים עד שבנה – אדוארד השלישי – התבגר והחל להתנגד לשלטונה ולשלטונו של יועצה ומאהבה הקרוב רוג'ר מורטימר. 

לתדהמתה, יצא נגדה בנה אדוארד בראש קבוצת אבירים אל טירת נוטינגהאם, שם נתפסה איזבלה יחד עם מאהבה מורטימר. מורטימר הוצא להורג מיד בתלייה. לאמו העניק אדוארד קצבת פרישה נדיבה, וכלא אותה בטירה מרוחקת, שם חיה עד יום מותה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה