בימי הביניים תקפו את אירופה מגיפות רבות.
הידועה מכולן היא המגיפה השחורה אשר כילתה כרבע עד שליש מתושבי אירופה, אך היו עוד מגיפות, מקומיות יותר.
אחת מהמגיפות המשונות והקטלניות ביותר כונתה 'מחלת ההזעה' (Sweating sickness), ועד היום לא ידוע איזה נגיף בדיוק גרם להתפרצות שלה. היא תקפה אמנם במספר מקומות באירופה, אך בפועל בעיקר באנגליה.
הזיהוי הראשון של המגיפה בוצע בשנת 1485 באנגליה, וההתפרצות האחרונה המתועדת שלה הייתה ב-1551 - שישים ושש שנים שבהם מתו עשרות אלפי אנשים במוות מהיר ומיסתורי שאיש לא ידע כיצד להתגונן מפניו.
 |
| מחלת ההזעה - English Sweat sickness |
תסמינים ומהירות המוות
חשש ראשון להידבקות בנגיף המיסתורי התעורר כאשר האדם התחיל לחוש חרדה, מבלי לדעת מפני מה הוא חושש.
מיד לאחר מכן הופיעו כאבי ראש, כתפיים וצוואר מלווים בצמרמורות חזקות ותחושת סחרחורת עם שיעולים חזקים. בין שעה לשלוש שעות מתחילת התסמינים, הופיעה אצל החולה הזעה מרובה מאוד, אשר לוותה בחום גבוה, הזיות וצמא חזק מאוד.
בסופו של דבר, נפלה על החולה עייפות חזקה מאוד שהובילה לשינה שממנה כמעט אף חולה לא התעורר.
ברוב המקרים, לא חלפו יותר ממספר שעות בודדות בין תחילת התסמינים לבין המוות המהיר.
מי שבכל זאת שרד את 24 השעות שלאחר ההידבקות - הצליח להישאר בחיים, אך עדיין נשקפה לו סכנה - כיוון שהיו גם אנשים שחלו מספר פעמים.
 |
| ריקוד המוות - מגיפות ימי הביניים |
בשנת 1528 הייתה ההתפרצות החמורה ביותר של המחלה, אשר התחילה בלונדון והתפשטה במהירות ברחבי אנגליה. מספר המתים היה גדול כל כך, עד שהמלך הנרי השמיני נאלץ לברוח בעצמו מהעיר למספר שבועות.
מאנגליה התפשטה המחלה במהירות לגרמניה, שוויץ, דנמרק, שוודיה ונורווגיה, וכן גם מזרחה אל ליטא, פולין ורוסיה.
בדרך כלל מרגע הופעת המחלה בעיר או אזור כלשהו, ועד שהסתיימו כל מקרי המוות חלפו כשבועיים - זו הייתה נחשבת תקופת המוות של המחלה, ולאחר מכן חלה רגיעה ולא נרשמו עוד מקרי הדבקה חדשים באותו מקום.
הגורמים למחלה
ישנן השערות כי הנגיף הועבר ע"י כינים או בעלי חיים, או שהמחלה קשורה בסיומן של מלחמות השושנים והמצב התברואתי הקשה שבו היו שרויים חלק גדול מאזרחי אנגליה.
בסופו של דבר - איש אינו יודע עד היום בוודאות מה גרם למחלה, והגורמים המדויקים (כמו גם הנגיף הספציפי שגרם לה) - נותרו מיסתוריים עד היום...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה