ברית עם השטן / על פרנסואה הראשון מלך צרפת ומלחמתו בקרל החמישי קיסר גרמניה

בשנת 1530 הייתה צרפת מכותרת מכל צדדיה.

ממזרח לה התקיימה האימפריה העות'מנית העצומה – מתימן ועד מרוקו, מחצי האי הבלקני ועד הונגריה.

ממערב, מצפון ומדרום שכנה המעצמה האדירה של בית הבסבורג, שהשתרעה על פני גרמניה, ספרד, אוסטריה, בלגיה, הולנד ואיטליה הצפונית. בראש אימפריית בית הבסבורג עמד התמנון בעל אלף הזרועות – קרל החמישי מבית הבסבורג, קיסר האימפריה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית.

אירופה, 1530 - צרפת מוקפת מכל צדדיה, האימפריה העות'מנית בשיא כוחה

פרנסואה הראשון, יין ותענוגות

פרנסואה הראשון, מלך צרפת, היה גבר צעיר ואתלטי. 

היו לו שכל חריף וכוח זיכרון מדהים, אך כיוון שהיה בעל דיבור ישיר ולא היה מסוגל להסתיר את כוונותיו – נותר פוליטיקאי גרוע עד סוף ימיו. 

הוא היה דתי רק במוצהר ובפועל נמנע ככל יכולתו מביקור בכנסיות ובטקסים דתיים. במקום זאת, השתתף במשתאות ובמסיבות ריקודים עד בלי די. אנשי תקופתו צחקו כי הוא מנהל את צרפת בחושך, מתחת לשמלות של הגבירות אשר במיטתן הוא מבלה.

פרנסואה הראשון מלך צרפת

קרל החמישי, נציגו של אלוהים עלי אדמות

קרל החמישי קיסר גרמניה, לעומתו, ראה בעצמו את נציג הדת הקתולית. 

הוא נהג להתפלל במשך שעות שבמהלכן אסור היה לאיש להפריע לו. הוא היה ערמומי עד כדי צביעות, שכוונותיו האמתיות היו קשות מאוד להבנה. הוא רצה להחזיר את הגלגל לאחור, אל שלטון הכנסייה, ובכל הזדמנות טען שפרנסואה הראשון מלך צרפת – ורק הוא בלבד – עומד בינו ובין שלטון מוחלט באירופה והבסת האימפריה העות'מנית מאדמתה.

קרל החמישי, נציגו של אלוהים עלי אדמות

התבוסה כואבת, השבי עוד יותר

הצבא הצרפתי שכלל 30,000 חיילים סדירים ו-5,000 פרשים אצילים נוהל בפזרנות, חיילים לא קיבלו את משכורתם בזמן והציוד שברשותם היה לקוי.

כאשר נפגשו שני הצבאות – הצרפתי והגרמני – בפברואר 1525 סמוך לפאביה שבאיטליה – הובס הצבא הצרפתי והמלך פרנסואה נלקח בכבודו ובעצמו בשבי הגרמני. תמורת שחרורו של פרנסואה, דרש קרל החמישי שליש משטחה של צרפת, ויתור על כל תביעותיהם של הצרפתים באיטליה, והוספת המחוז העשיר פרובאנס אל נחלותיו הפרטיות של הקיסר קרל החמישי.

ממקום שביו כתב פרנסואה אגרת לאמו, לואיז דה סבואה:

"גבירתי, הכל אבוד. לא נותרו לי אלא החיים והכבוד.
הנני מוכן לשאת את חיי השבי כל זמן שאלוהים ירצה, אך לעולם לא אסכים לתנאים הפוגעים והמעליבים את ממלכתי."

קרב פאביה. תבוסה צרפתית. שבי.

מילים לחוד ומעשים לחוד

ובכל זאת, ולמרות הכל – בחוזה מדריד מינואר 1526 הסכים פרנסואה לתנאיו של הקיסר קרל, ויצא לחופשי כאשר שני בניו – יורשי העצר - נכנסו במקומו לכלא כבני ערובה תחת משמרו של קרל החמישי.

כאשר חזר לפריז סבל ממיגרנות בלתי פוסקות. בנוסף, כפי שהסתבר לכולם, בכלא הגרמני הובאו אליו נערות ליווי אשר מהן נדבק במחלת העגבת (סיפיליס) שפגעה כעת בבריאותו...

הברית עם השטן

בזמן שהותו של פרנסואה בכלא, פנתה אמו, לואיז דה סבואה, למספר מנהיגים אירופיים והצליחה לשכנע את חלקם כי קרל החמישי הפך שליט חזק מדי, אז ייסדה עם האפיפיור קלמנט השביעי ועם מנהיגי ונציה את הליגה של קוניאק ששמה לה למטרה להחליש את הקיסר הגרמני.

אנשי ונציה – אשר מזה מאות שנים קיימו יחסי מסחר עם העות'מנים – העלו בפני אם המלך את הרעיון לכרות ברית עם המוסלמים ממזרח בכדי להפנות את כוחותיהם נגד קרל החמישי.

לאחר ששוחרר פרנסואה ושוב לפריז, החלו יועציו הקרובים להפנות את תשומת ליבו אל המעצמה ממזרח – האימפריה העות'מנית – ולשכנעו כי רק בעזרתה יכולה צרפת להחזיר לעצמה את כבודה האבוד ולנצח את צבאו של הקיסר קרל.

האימפריה העות'מנית הייתה אז בשיא עוצמתה. בראשה עמד השליט האדיר, המצביא והמחוקק סולימאן המפואר. 

פרנסואה הראשון וסולימאן המפואר - ברית אינטרסים

אנשי המודיעין ויועצי הסתר של הצבא הצרפתי סייעו לכוחות העות'מניים לתכנן את המתקפה על הונגריה שבה הובס הצבא ההונגרי ונהרג מלך הונגריה ליוש השני (שהיה בן דודו של הקיסר קרל), עד שבשנת 1929 חנו הכוחות העות'מניים בשערי וינה בירת אוסטריה.

איש לא האמין שפרנסואה – מלך צרפת הקתולית ואיתו האפיפיור קלמנט השביעי בעצמו, ייקחו חלק במזימה אשר תביא את המוסלמים אל ליבה של אירופה ותביא להרג עשרות אלפי לוחמים נוצרים.

הברית כואבת, התבוסה עוד יותר

כאשר הבין הקיסר קרל שצרפת מעורבת בהתקדמות האימפריה העות'מנית לליבה של אירופה הכריז כי:

"המלך פרנסואה הוא שקרן, בוגד, מלך ללא כבוד וללא מוסר!"

לאחר מכן הודיע כי צרפת הוציאה את עצמה מחבר העמים הנוצרי ופקד לרצוח כל דיפלומט צרפתי אשר עושה את דרכו מפריז או אליה, בניגוד מוחלט לחוק הבינלאומי שהעניק הגנה לדיפלומטים ושגרירים.

כוחה של ברית

לתדהמתו ולצערו של הקיסר קרל, הברית הצרפתית – עות'מנית הוכיחה את עצמה בשטח.

חייליהם של סולימאן ושל פרנסואה הקימו מצור משותף על העיר ניס שבדרום צרפת, אשר נשלטה ע"י פקיד מקומי מטעמו של הקיסר קרל.

המצור המשותף על ניס, שנת 1543

ממשלת צרפת הרשתה לצי המלחמה של סולימאן לעגון חורף שלם בבסיס הימי הצרפתי הגדול ביותר אשר בעיר טולון וספינות צרפתיות ועות'מניות החלו מסיירות ביחד לאורך חופי הים התיכון.

בחבל פרובאנס – שאותו תבע קרל החמישי לעצמו - הרשה המלך פרנסואה לחיילים העות'מניים להקים בסיסים צבאיים קבועים שבסמוך להם נבנו מסגדים.

בתמורה, ניתנו לחיילים ולסוחרים צרפתיים היתרים מיוחדים - "קפיטולציות" – להתאגד ולפעול בנקודות מפתח ברחבי האימפריה העות'מנית. זו הייתה התחלתה של שיטת הקפיטולציות אשר במסגרתה הייתה משובצת האימפריה העות'מנית בקונסוליות, נציגויות ואיגודי סוחרים נוצרים אירופיים - כדוגמת הדואר הצרפתי שפעל ביפו עד המאה העשרים.

כוחו של היאוש

בשנת 1556 שקע קרל החמישי ביאוש. 

בשנים האחרונות של חייו עסק באובססיביות בארגון מסע הלוויה שלו עצמו. שוב ושוב עבר על פרטי הלוויה, תיקן ושינה את מקום עמידתם של השומרים, את סדר ההולכים במסע ואת פרטי הלבוש שילבש כל משתתף בלווייה.

קרל החמישי ורעייתו איזבלה מפורטוגל - מסע לוויה שתוכנן בקפידה

ייתכן שהבין כי איש אינו מסוגל לשלוט ולנהל אימפריה אדירה כפי שהייתה לנו, ובסופו של דבר חילק את שטחי האימפריה לשני יורשים – ספרד לבנו פליפה השני, גרמניה לאחיו פרדיננד.