יום שני, 30 ביולי 2018

הטוענת הראשונה לכתר / על מטילדה מלכת אנגליה




ב-4 ליוני 1141 נערך משתה מפואר בווסטמינסטר כדי לחגוג את הכתרתה הצפויה של מלכת אנגליה הראשונה בזכות עצמה. היא הייתה בתו של הנרי ה-1 ונכדתו של וויליאם הכובש מנורמנדי.

שנים לפני כן, חזר אביה המלך הנרי ה-1 משטחיו הצרפתיים בנורמנדי יחד עם בנו – יורש העצר – וויליאם, בכלי שיט מן הגדולים והמשוכללים שהיו באותם הימים, אך בפתח הנמל התנגשה ספינתו של וויליאם הצעיר בסלע וטבעה בתוך דקות. 
חלפו יומיים לפני שילד מגמגם העז להתקרב אל המלך הנרי ה-1 ולבשר לו על מות בנו היחיד. כעת נותרה מטילדה יורשת העצר החוקית העתידה.

מעולם לפניה לא ניסתה לשבת אישה לבדה על כס המלוכה. כל המלכות עד אותו זמן זכו בכס המלוכה כיוון שנישאו למלך או ליורש עצר. 

אך לא היה די ברשות החוקית למלוך. מטילדה הייתה צריכה להילחם כדי לתפוס את הכתר כפי שנלחם אביה, הנרי ה-1, במשך כל חייו כדי להחזיק במלוכה האנגלית וכפי שלחמו כל מלכי אותה תקופה במשך שנות חייהם.

בני התקופה לא האמינו שאישה יכולה למלוך. למעשה, אפילו למילה האנגלית למלכה – Queen – לא הייתה משמעות של מלכה אלא של 'בת זוגו של המלך', ותו לא. 

הילדה שנועדה למלוך

בגיל 8 החלה כבר מטילדה בקריירה יוצאת הדופן שלה. 
היא נשלחה אל גרמניה כדי להינשא להיינריך ה-5 מלך גרמניה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה ולהביא לעולם בן שיירש בבוא היום את מקומו של אביה

היא גדלה והתחנכה בחצר הקיסרית הגרמנית ולכן כשבגרה היו לה הידע, התכונות והנכונות הנפשית לשאת בתפקיד מלכותי.

כשהייתה בת 23 מת לפתע בעלה הקיסר היינריך, ומטילדה חזרה לאנגליה אחרי 16 שנה שבהן נעדרה מארצה. 
אחרי שנים רבות כל כך כאשת הקיסר, היא לא הייתה מוכנה בשום אופן לראות את עצמה כנעדרת יכולות, חסרת כשרון או חסרת אפשרות לשלוט.

אז עשה המלך הנרי ה-1 את הצעד שיאפשר לבתו לרשת את כתר המלכות וב-1 לינואר 1127 השביע את אציליו שבועת נאמנות למטילדה יורשת העצר.

יורש עצר בכל מחיר

הנרי ה-1 שרצה להבטיח את עתיד השושלת, שלח את מטילדה בשנית להינשא כדי לנסות ולהביא נכד לעולם, יורש עצר זכר. 

החתן שנבחר הפעם היה ג'פרי "היפה" מאנז'ו - אציל צרפתי, בעל אדמות רבות מדרום לנורמנדי. ג'פרי היה אציל יפה תואר אשר תואר על ידי בני דורו כאציל היפה ביותר באזור, אבל...הוא היה רק בן 15. 

מראהו היפה והמושך לא סינוור את מטילדה. הוא היה צעיר ממנה ב-11 שנים, שחצן וממעמד חברתי נמוךהיא נישאה לו בחוסר רצון, אך לא וויתרה על מעמדה ועל שאיפותיה ותמיד התעקשה שיכנו אותה – "הקיסרית ובתו של מלך האנגלים". 

שנה בלבד אחרי החתונה, נפרדו בני הזוג. 
אביה כפה עליה להתפייס עם בעלה הטרי, ובשנת 1133 ילדה הנסיכה מטילדה את בנה הראשון - הנרי. שנה אחת בלבד לאחר מכן, ילדה בן שני.

כעת היו למטילדה ולאנגליה כולה שני יורשי עצר צעירים ורכים בשנים, אשר סבם, המלך הנרי ה-1, היה כבר בן 60 ולא נותר לו עוד זמן רב למלוך על אנגליה.

מטילדה וג'פרי "היפה" מאנז'ו


 אצילי אנגליה הבוגדניים

בשנת 1135, בסיומה של תקופה מתוחה בין חבל הארץ הצרפתי-נורמני, ליבשת האנגלית ובראשה הנרי ה-1, החליטה להישאר מטילדה נאמנה לג'פרי בעלה ולהישאר איתו על אדמת נורמנדי.


בנובמבר 1135 חלה הנרי ה-1 במהלך מסע ציד ונפל למשכב שממנו לא יקום.
לפני מותו, הספיק להזכיר לאביריו הנאמנים את השבועה שנשאו להישאר נאמנים לבתו מטילדה. 

כאשר שמעה מטילדה על מות אביה, ידעה שזו ההזדמנות שלה לתפוס את השלטון, אך ימים ספורים לאחר מכן גילתה שהיא בהריון בפעם השלישית, ונאלצה לוותר על מסעה לאנגליה לתפוס את כס השלטון.

בן דודה סטיבן ראה שהיא איננה שבה אל אדמת אנגליה, והחליט לנצל את ההזדמנות לבצע הפיכה ולתפוס את כס המלכות

הוא היה איש רב עוצמה וחייל מצטיין. במהלך בוגדני הוא רכב לווינצ'סטר שם כיהן אחיו כבישוף וארגן את הכתרתו שלו עצמו למלך אנגליה.

בטקס ההכתרה השתתפו האבירים שאך לפני כמה שנים נשבעו נאמנות למטילדה. 

איש לא העז לקרוא תיגר על המלך הטרי שנמשח בשמן קדוש והוכתר בשם האלוהים. איש לא זכר את מטילדה שהייתה יורשת העצר הלגיטימית היחידה. סטיבן היה זקוק לתמיכתם של האצילים רבי העוצמה ובעלי האדמות, והם אכן הביעו בו תמיכה.

סטיבן בן הדוד הבוגדני - מלך אנגליה

המלחמה על הכתר

לאחר שילדה גם את בנה השלישי בנורמנדי, החלו להגיע אל מטילדה ידיעות על כך שבן דודה – סטיבן – חצה את התעלה האנגלית ופתח במסע מלחמה על אדמות נורמנדי בכדי להשיב לעצמו את השליטה גם בחבל צרפתי זה, אך נחל מפלות קשות בקרבות. הייתה זו שעת כושר עבור מטילדה לתבוע מחדש את הכתר שהיה שייך לה.

ההזדמנות הבשילה ביוני 1138 כאשר הדוכס רוברט מגלוסטר הסתכסך עם המלך סטיבן והכריז על תמיכתו החוזרת במטילדה למלוכה האנגלית. 

אדמותיו של הדוכס היו שער חופשי ובטוח אל מעבר לתעלה, אל אדמות אנגליה,  עבור הנסיכה מטילדה

היא בחרה לנצל את הפתח הזה ולצאת אל אנגליה לקראת המערכה על כתר המלוכה. לאחר מצור קצר ע"י כוחותיו של המלך סטיבן על טירת ארונדל שבה שהתה מטילדה, הוא נאלץ לאפשר לה לעזוב את הטירה ולרכוב מיד אל טירתו של הדוכס רוברט מגלוסטר.


הכוחות שעמדו לרשותם של מטילדה והדוכס מגלוסטר ניהלו מלחמת גרילה עזה כנגד כוחותיו הגדולים של סטיבן. במשך שנתיים ארוכות ועקובות מדם התנהלה באנגליה מלחמת אזרחים שהותירה אחריה רק אדמות חרוכות וטירות שרופות.

בפברואר 1141 במערכה אכזרית בלינקולן נשבה בקרב המלך סטיבן. עכשיו נותרו הכנסייה והעם המכשול היחיד בדרך לשלטון.


הבישוף הנרי מווינצ'סטר – אחיו של סטיבן השבוי – היה היחיד שלו הייתה הסמכות להכריז על המלכתה של מטילדה. 

ברוב תבונה, היא הציעה לו להתמנות ליועץ הראשון שלה ובתמורה הוא הבטיח לה את תמיכתו ובאפריל 1141 התכנסה מועצה כנסייתית מיוחדת כדי לאשר את החלפת המלך סטיבן – במלכה החדשה מטילדה. 

וכך אמר הבישוף הנרי מווינצ'סטר לחברי המועצה:
"אנחנו בוחרים כגבירה מאנגליה ומנורמנדי את בתו של מלך שהיה משכין שלום, מלך מהולל, מלך עשיר, מלך טוב, שאין מי שישווה לו בימינו, ואנו מבטיחים לה אמונים ותמיכה".

שש שנים ארוכות חיכתה מטילדה לרגע הזה. 
כעת נשאר רק לארגן את טקס משיחתה למלכה, אך לשם כך היה עליה להמשיך להילחם.

כמעט עד הסוף המר

אצילי אנגליה לא אהבו את הרעיון שאישה תעלה לשלטון בזכות עצמה, ללא מלך לצידה. 
היא, מצידה, רצתה להפגין את אותה סמכותיות והחלטיות שראתה בחצרות הקיסרים והמלכים הגברים שהכירה ונהגה כלפיהם בסמכותיות ובנוקשות, אך הם לא יכלו לסבול שאישה תנהג כך כלפיהם. 

כאשר כעסה על נתיניה, תוארה כך ע"י כותבי הכרוניקות של התקופה:
"במבט מפחיד, מצחה מכורכם בזעף, כשכל שריד לעדינותה של אישה נמחה מעל פניה, היא התלקחה בזעם בלתי נסבל...".

המירמור כלפיה הלך וגבר, אך היא הייתה עסוקה כל כך בתכנון טקס ההכתרה עד שלא שמה לב לכך. 

כאשר החלו הפעמונים לצלצל, נפתחו דלתות לונדון לרווחה ואלפי אזרחים חמושים הסתערו על הכנסייה והבריחו ממנה את המלכה בבושה ובפחד. 

הבישוף הנרי מווינצ'סטר הפחדן והבוגדני שוב עבר לצידו של אחיו סטיבן והכריז על תמיכתו בו.
 המלכה רדפה אחריו בראש כוחותיה אך נקלעה למארב, והדוכס רוברט מגלוסטר נפל בשבי בקרב זה.


הפסד בקרב, ניצחון במלחמה

בספטמבר 1142 כוחותיו של סטיבן הטילו מצור על המלכה מטילדה בטירה באוקספורד. אחרי שלושה חודשי מצור החליטה מטילדה לנסות להימלט במהלך נועז ומסוכן. 

היא צירפה אליה שלושה חיילים נאמנים, הם התעטפו בגלימות לבנות שיסוו אותם בשלג, וצעדו ברגל במשך 12 ק"מ עד שמצאו סוסים שלקחו אותם למקום מבטחים. 

כעת הייתה מטילדה חופשיה, אך שוב נותרה ללא כתר המלוכה ברשותה...

היא החליטה לשוב לנורמנדי, אל ילדיה ואל בנה הבכור הנרי, ולהילחם יחד איתו על זכותו שלו – שהייתה לגיטימית וחוקית – להיות היורש של כתר אנגליה.

מטילדה מלכת אנגליה

בסופו של דבר נערך הסכם פשרה אשר במסגרתו סטיבן יישאר בינתיים מלך אנגליה, אך יכיר בהנרי – בנה של מטילדה – כיורשו החוקי היחיד. 

היה זה ניצחונה של מטילדה, אך תמורתו נאלצה לשלם בוויתורה שלה על כתר המלוכה. היא אמנם הפסידה בקרב, אך ניצחה במלחמה באומץ ובתעוזה מדהימים, ובתבונה רבה מאוד.

כאות תודה למעשיה של אמו, הקפיד הנרי עד יום מותו לכנות את עצמו "בנה של הקיסרית".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה