מיטתה של הקיסרית וחיילי העופרת / על יקטרינה השנייה קיסרית רוסיה

שגריר צרפת ברוסיה לפני כ-250 שנה דיווח לממשלתו על שיחה שניהל עם קיסרית רוסיה, יקטרינה השנייה, בארמונה בסנקט פטרבורג:

- הוד מלכותך, באיזה אופן עובר הכתר הרוסי משליט לשליט? האם בירושה, או ע"י בחירה?

          - "הוא עובר ע"י תפיסה", השיבה הקיסרית בלי להניד עפעף.

ההפיכה השקטה והמוצלחת

ב-28 ליוני 1762 דהרה כרכרה אל סנקט פטרבורג. 
בכרכרה ישבו שני קצינים ממשפחת אורלוב, עוזרת, משרת, נער שליחויות ואישה אחת בת 33 לבושת שחורים. אחד מן הקצינים – גרישה אורלוב - היה שומר ראשה האישי, וגם מאהבה, של האישה בת ה-33 – קיסרית רוסיה יקטרינה השנייה (Catherine II), אישתו של הקיסר פיוטר השלישי (Peter III).

הפמליה עשתה את דרכה לבירה כדי להדיח את הקיסר פיוטר השלישי, ולהכריז על יקטרינה כקיסרית, וכך כתבה יקטרינה בזכרונותיה מאותו יום:

"שמנו פעמינו אל גדוד החיילים ע"ש פריוברז'נסקי. תריסר חיילים ומתופף נערכו לצידי והמתופף החל להשמיע את תיפוף האזעקה.

החיילים רצו כדי לנשק את ידי, את רגלי ואת שיפולי שמלתי וקראו לי הגואלת שלהם. שני חיילים הביאו כומר אשר החזיק צלב והחל להשביע את הגדוד אשר נשבע לי אמונים."

איש מן החיילים שזה עתה נשבעו אמונים לקיסרית לא הביע התנגדות. איש מהקצינים שנכחו במקום לא הזכיר שרק לפני מספר שנים נשבעו אמונים לבעלה הקיסר פיוטר השלישי והתחייבו לעמוד לצידו ולהגן עליו. 

זמן קצר אחר כך הובא ממיטתו אל המקום גם פטריארך הכנסייה האורתודוקסית, אשר הקריא בלחץ החיילים  וכלי נשקם את נאום ההכתרה שכתבה יקטרינה בעצמה:

"בזאת אני מכריז את יקטרינה אלכסייבנה צארינה, קיסרית ושליטה יחידה, אוחזת את רסן הקיסרות בידיה כשליטה חוקית ברצון האל על כל שטחי רוסיה רבתי, ואת הוד עליונותו פאבל פטרוביץ' כצארביץ', יורש העצר של אמו השגיבה ירום הודה."

במעשה זה, שלא ארך יותר משעה קלה, עבר חיל המצב של סנקט פטרבורג לצידה של יקטרינה, ולמעשה עבר השלטון ברוסיה לידיה.

יקטרינה השנייה קיסרית רוסיה

מנסיכה גרמניה לקיסרית רוסיה

למעשה, יקטרינה כלל לא הייתה רוסיה אלא גרמנייה. 

שמה האמיתי – סופיה פון אנהלט צרבסט. אביה היה אציל גרמני, שליט של מדינה זעירה בשטח פרוסיה וכיוון שלא יכול היה להתפרנס בשטחי מדינתו הזעירה, השכיר עצמו כגנרל בשירותו של קיסר פרוסיה פרידריך השני.

כאשר רצה פרידריך להתקרב לרוסיה השכנה, הציע לקיסרית רוסיה דאז אליזבטה פטרובנה שהייתה נטולת ילדים, להשיא את בתו בת ה-15 של הגנרל הפרוסי פון אנהלט צרבסט לאחיינה של הקיסרית – פיוטר השלישי - שהיה יורש העצר המיועד של רוסיה. 
לאחר נישואיה המירה סופיה הצעירה את דתה לנצרות האורתודוקסית ושינתה את שמה ליקטרינה אלכסייבנה. 
כך זכתה בת אצילים גרמניה להתחיל לסלול את דרכה אל כס הקיסרות הרוסית.

הקיסרית, חיילי העופרת וכלבי הציד

לאחר שראתה הנסיכה הצעירה את בעלה המיועד פיוטר בפעם הראשונה, כתבה ביומנה:

"הנסיך נראה כאילו חיבב אותי. אינני יכולה לומר אם חיבבתי אותו שכן חונכתי להישמע לפקודות, אך אם להגיד את האמת, חושבני שכתר רוסיה משך אותי יותר מן הנסיך...

הוא היה אז בן 16, קטן קומה וילדותי, לא דיבר איתי אלא על חיילים וצעצועים. הקשבתי בנימוס אך פיהקתי לעיתים קרובות."

לאחר שנישאו גילתה הנסיכה לצערה כי פיוטר משתמש במיטתם כדי לשחק בחיילי העופרת שלו לילה אחר לילה. 
בנוסף, את כלבי הציד שלו החזיק בחדר המיטות המשותף שלהם, כך שלילותיהם הארוכים והמשמימים היו מורכבים ממשחקים בחיילי עופרת ונביחות כלבים.

פעם אחת כשנכנסה הנסיכה לחדר המיטות מצאה את בעלה, בחברת מספר ידידים, שופט לפי חוקי הצבא הרוסי עכברוש שתפס בארמון, דן אותו למוות ותולה אותו ברצינות תהומית...

פיוטר השלישי, הקיסר שסירב להתבגר

בעיית יורשי העצר

כאשר חלפו השנים והנסיכה נשארה בבתוליה, הבינה כי אין כל סיכוי שתלד יורש חוקי לקיסרות הרוסית.

בהסכמתה בשתיקה של הקיסרית המכהנת אליזבטה פטרובנה החלה הנסיכה לחפש מועמד ראוי שממנו תוכל להרות ולהעמיד יורש עצר – המטרה שלשמה הובאה לרוסיה במקור.

עד עצם היום הזה איש אינו יודע בוודאות מי האציל שנבחר (ייתכן שהיה אחד ממאהביה של הנסיכה – סרגיי סלטיקוב), אך דבר אחד ידוע בוודאות - באחד באוקטובר 1754 נולד יורש העצר המיוחל פאבל פטרוביץ'.

עם מות הקיסרית אליזבטה בסוף שנת 1761 הפך פתאום פיוטר הילדותי וחסר יכולת השלטון לקיסר רוסיה הגדולה והיא – הפכה לקיסרית יקטרינה השנייה.

כאשר הרתה בפעם השנייה, היה גלוי וידוע (הפעם גם לקיסר עצמו) כי הילד איננו פרי אהבתו של הקיסר, אלא פרי אהבתה של הקיסרית למאהבה החדש – הקצין המוערך גרגורי אורלוב.

להקדים תרופה למכה

הקיסר זעם וקינא, והיה ברור כי לא יחלפו ימים רבים עד שיכריז כי הוא מדיח את אישתו הבוגדנית מכס הקיסרות. כעת לא נותרה לקיסרית כל ברירה. 

על מנת למנוע מהמלך להדיח אותה, היא החליטה לצאת למסע אל סנקט פטרבורג בכדי להדיח את בעלה ולתפוס את כס השלטון לידיה. בצהרי יום ההפיכה שלטה כבר יקטרינה בבירת האימפריה ובחיל המצב. כאשר קיבל פיוטר בהפתעה גמורה בארמונו את הבשורה שהודח ע"י אישתו, הוכה בהלם ובתדהמה.

באור הלילה החלש של פטרבורג הפליג פיוטר ההמום בסירה קטנה אל מבצרו הראשי בבסיס קרונשטט שבו קיווה למצוא נאמנים.

השומר שעל החומה קרא לעבר הסירה שאם תתקרב ייאלץ לפתוח באש. פיוטר פתח את מעילו כדי שהשומר ייראה את הסרט הכחול של מסדר אנדריי הקדוש וצעק לעבר השומר – האם אתה לא מזהה אותי? אני הקיסר שלך, פיוטר השלישי.

השומר ענה:

אין לנו עוד קיסר, יש לנו קיסרית. תחי יקטרינה השנייה!

זה סופו של (כל) קיסר

כעבור כמה שעות נאסר פיוטר ע"י גדוד בפיקודו של אלכסיי אורלוב, אחיו של גרגורי מאהב המלכה ומי שנחשב במשך שנים רבות כ-"מוח" מאחורי ההפיכה המוצלחת. 

גרגורי ואלכסיי אורלוב - אחים, מאהבים, שומרי ראש ומחסלים

פיוטר הוגלה לבית הנופש שלו בכפר רופשה הסמוך לסנקט פטרבורג, אך לאחר מספר ימים חוסל בקטטה מבוימת, כנראה ע"י אלכסיי אורלוב בעצמו.

הקיסרית שלא רצתה ששמה הטוב יוכתם בפרשה משונה כזו, שיחדה את הרופאים המלכותיים כדי שיגידו שהקיסר נפטר משבץ ועקבות החניקה שעל צווארו הוסתרו מעין הציבור באמצעות עניבה עבה במיוחד.

כעת, הפכה יקטרינה לשליטה יחידה של האימפריה הרוסית.

במשך כל שנות שלטונה – 34 שנים – היא תופיע כשליטה נאורה, הומניסטית ומתקדמת אשר תמכה ברפורמות רבות על מנת להביא למודרניזציה של רוסיה. היא הנהיגה את השימוש בשטרות כסף, פתחה מוסדות לימודים לנשים, תמכה במוסדות אמנות ותרבות.

בבוקר יום רביעי, ה־16 בנובמבר 1796, נמצאה יקטרינה שוכבת על רצפת חדרה כשהיא סובלת מהתקף שבץ חמור. למחרת נפטרה, והיא בת 67 בלבד.